אקיצר מאמרים וספרים בבלשנות, בקיצור

תבניות צליל

סיכום של ההקדמה וחלק מהפרק הראשון בספר הזה (הורדה; עותק מקומי):

@book {maddieson.i:1984:sounds,
    author     = {Maddieson, Ian},
    date       = {1984},
    isbn       = {978‒0‒521‒11326‒7},
    publisher  = {Cambrdige University Press},
    series     = {Cambridge Studies in Speech Science and Communication},
    title      = {Patterns of sounds},
    titleaddon = {With a chapter contributed by Sandra Ferrari Disner},
}

התשובות לשאלות מתבססות גם על הפרק העשירי.


Questions

  • What are the three basic approaches to making generalizations about sound systems?

    • The linguist’s experience of a number of language.
    • Explicit samples of languages compiled for the purpose of a single study.
    • Standardized multi-purpose surveys.

    What approach is considered superior by Maddieson, and why?
    The third one is considered superior, because the data source can serve:

    • to generate observations and to subject hypotheses to an empirical test
    • as a stimulus to the generation of hypotheses which relate to other fields of the study of language.
  • What are the characteristics of a good sample for typological research, according to Maddieson?

    • Quota on a genetic basis.
    • Availability and quality of phonological descriptions are (external) factors as well.
  • How were the relevant sounds identified and characterized for UPSID?
    As binary vectors of 58 phonetic attributes representing the most characteristic allophone.

    What are some problematic areas in making such decisions?
    Two problematical areas are:

    • regarding complex phonological entities (e.g. affricatives and diphthongs), choosing between interpreting them as complex units or as sequences of more elementary units.
    • choosing between a segmental or a suprasegmental analysis of certain phonological properties (such as stress and tone).
  • How does Maddieson see the issue of optimality of segment inventory size?
    As an open question. Both extremes (e.g. ǃXóõ and Rotokas) seem to be quite stable and functional just as any language withing the more common 20–37 segments range. Anyway, this issue is to be dealt with on empricial, not theoretical, grounds.

  • How does Maddieson see the role of language contact in influencing segment inventory size?
    As a ‘non-functional’ (i.e. not language-internal, within the domain of its internal structure and functino) balancing pressure: smaller inventories are likely to gain new segments through language contact and larger ones are likely to be simplified. This also predicts that areal-gentic deviations from the central tendency should be expected.

  • Choose one empirical finding (generalization) identified by Maddieson and rephrase it briefly in your own words (2-3 sentences max.). Note the type of explanation Maddieson offers for the generalization.
    /ɸ/:/f/ and /β/:/v/ are not contrastive in almost all language in UPSID (with the exception of Tarascan and Ewe). Maddieson explains it by saying the distinction is not salient enough; phonetic distance or phonetic salience as an explanatory factor in the design of phonological inventories.

  • Why did UPSID not choose to use a random sample of languages? How were languages chosen?
    One reason is the uneven documentation of the world’s languages (some are quite well-documented, some are documented poorly or not at all); the other is the vague definition a language as a demarcated object (e.g. Norwegian vs. Danish on the one extreme, Mandarin vs. Cantonese on the other). Languages were chosen by a quota sample based on genetic grouping.

  • Identify one analytical problem the developers of UPSID had in deciding on the analysis
    One such a problem is the analysis of phonetic diphthongs: are they a phonemic unit, a sequence of a vowel and a consonant or two vowels in sequence.


הקדמה

  • גילוי הכללות בדבר התוכן והמבנה של מצאים פונולוגיים כמטרה בלשנית ב־1984.
  • הספר המדווח על הפרוייקט UPSID.
  • שלושה סוגים של מקורות מידע לתיאור מצאים פונולוגיים:
    • ההיכרות של הבלשן. מוגבלת, ובעייתית מבחינה כמותנית.
    • רשימות שהוכנו בשביל מחקר מסויים. אפשר להעריך באופן בלתי־תלוי.
    • סקירות עם סטנדרטיזציה שמיועדות למטרה כללית. UPSID כאן.
  • הסוג השלישי עדיף על כולם.
  • מקור המידע של סוג זה משמש הן לתצפיות, הן לבדיקת היפותזות לפי ממצאים אמפיריים והן ליצירה של היפותזות חדשות שקשורות לתחומי־חקר אחרים בלשון.
  • רוב התצפיות וההיפותיזות הן יחסיות ולא מוחלטות (כלומר, אם א׳ אז ב׳, כשהגרירה מעל ה־baseline). דברים סטטיסטיים כאלה צריך להפיק מגוף נתונים שמתוכנן לניתוח סטטיסטי, או לפחות לבדוק את זה מולו. גוף כזה צריך להיות, ככל הניתן: מייצג, נרחב ובעל ניתוח אחיד.
  • מבנה הספר לפי ניתוח היבטים של המצאים ב־UPSID, פרק־פרק. לכל פרק יש עצמאות. הפרק העשירי עוסק בעיצוב מסד־הנתונים.

פרק 1: הגודל והמבנה של מצאים פונולוגיים

הקדמה

  • מסד־הנתונים נועד לספק תשובות מהימנות וזמינות לשאלות העוסקות בתפוצה של מקטעים פונולוגיים.

העיצוב של מסד־הנתונים

  • הדגימה היא לפי מכסות של שיוך גנטי (נגיד, רק שפה מערב־גרמאנית אחת ושפה צפון־גרמאנית אחת).
  • מספר הדוברים וייחודיות פונולוגית לא מובאים בחשבון.
  • 317 שפות.
  • סגמנטים כווקטור עם 58 רכיבים המייצגים תכונות פונטיות.
  • התבססות על SPA (ר״ת Stanford Phonology Archive) עבור 192 שפות. לא תמיד מסכימים.
  • מקטעים מורכבים מול התייחסות כרצף מקטעים פשוטים. פר שפה.
  • סוגיה נוספת: הבחירה בין ניתוח מקטעי ועל־מקטעי. גם כאן, לפי תכונות השפה.

וריאציה בגודל המצאי

  • קצוות, ממוצע וחציון.
  • צורת הגרף של גודל המצאים ביחס למספר השפות ולמה החציון לא מדד טוב במקרה הזה עבורנו.
  • הנטיה ההממוצעת ל־20–37 סגמנטים: אופטימום? שאלה פתוחה. בקצה העליון יש מגבלות של היכולת להבחין ובתחתון מגבלות קומבינטוריות.
  • ראיה מ־‎ǃXóõ ליציבות של הקצה העליון. בדומה, ראיה מ־Rotokas והחבר׳ה ליציבות וליכולת ההבעה בקצה התחתון (וגם לא הומונימיה או אורך מורפימות במידה שלא מתקבלת על הדעת).
  • גורם תפקודי לגודל המצאי: העברת מסרים לשוניים בתוך רעש.
  • גורם חוץ־תפקודי: מגע בין לשונות, לימוד שפה זרה והשפעות איזוריות־גנטיות (איזורים קטני־מצאי, איזורים ענקי־מצאי והמון באמצע).

היחס בין גודל ומבנה

  • חישובים מספריים שקשורים למספר התנועות, מספר העיצורים והמספר הכולל של המקטעים במצאי.
  • הקשר בין אופי המקטעים ומספרם.
  • סטטיסטיקה על צלילים ונפוצותם לפי גודל המערכת.
  • בניית מערכת עיצורים ממוצעת לפי הנתונים, ותכונותיה.

בולטות פונטית ומבנה המצאי

  • גבדול, בדרך כלל ההבחנות לא נוטות להיות דקות מדי אלא להיות פחות או יותר מרווחות על פני המצאי התיאורטי האפשרי.
  • אבל זה לא העקרון שעליו בנויים מצאים פונולוגיים (נגיד, קליקים מאוד מובחנים, אבל יש רק מעט שפות עם קליקי)ם.

[…]


תגים: