משפטי יחוד בשלוש שפות

סיכום לפרק הזה (הורדה; עותק מקומי):

@incollection {matić.d:2016:ld,
    title = {Integrated and Non-Integrated Left Dislocation},
    subtitle = {a comparative study of LD in Avatime, Tundra Yukaghir and Whitesands},
    author = {Matić, Dejan and van Putten, Saskia and Hammond, Jeremy},
    pages = {343–371},
    crossref = {fleischhauer.j+:2016:syntax-semantics},
}

@collection {fleischhauer.j+:2016:syntax-semantics,
    editor = {Fleischhauer, Jens and Latrouite, Anja and Osswald, Rainer},
    year = {2016},
    title = {Explorations of the Syntax-Semantics Interface},
    publisher = {Düsseldorf University Press},
}

1. הקדמה. הבעייתיות שבהגדרת משפטי יחוד (מ״י; left dislocation, LD) ובמיונם מול תופעות נושקות (טופיקליזציה, תופעות „אונליין” של שיח), במיוחד כשמסתכלים על מגוון רחב של שפות ויוצאים מה־comfort zone של הטיפוס ה־Standard Average European־י. תת־סוגים של מ״י. כינויים מוסבים והבעיה בשימוש בהם כקריטריון. גישות גנרטיביות; גישה בשם Role and Reference Grammar (ר״ת RRG). המאמר מתבונן בשלוש שפות שאינן קשורות אחת לשניה ומוצא שאין תכונה לשונית יחידה שקושרת בין מ״י בשלושתן; המסקנה: יש לבצע תיאור פר שפה, ושיח בלשני מכליל צריך שיתבצע בהתייחסות אל מ״י כאל מקרים של „דמיון משפחתי” ובאופן היוריסטי ולא כאל מקרים שנגזרים מעקרון/ות אוניברסלי/ים. קורפוס ומתודולוגיה.

2. זיהוי מ״י לפי תכונות תחביריות בשלוש השפות הנדונות. שתי נקודות משותפות:

   • בשלוש השפות נעשה שימוש באנפורת־∅, כך שכינויים מוסבים לא יהיו לנו לעזר.
   • גם פרוזודיה לא עוזרת, לשני הכיוונים (לפעמים אין הפסק במ״י, ולפעמים הפסק לא מצביע על מ״י).

   סקירה של התכונות של מ״י בשלוש השפות, שמסוכמת בטבלה 1. כאמור: אין קריטריונים שאפשר להתבסס עליהם לקביעת מ״י באופן כלל־לשוני; כינויים מוסבים מספיקים בשלוש השפות, אבל אינם הכרחיים; צריך לעבוד פר שפה.

3. נקודות דמיון ושונות.

   • דמיון:
     • מקרים שבהם יש יותר מחלק יחוד אחד.
     • „טופיק סיני”¹.
     • בשלוש השפות אין למבנה הגבלות מסוג „island constraint”; כלומר, ה„דיסלוקציה” יכולה לחרוג מחוץ לגבולות של פסוקיות מקוננות.
     • חלק היחוד יכול לחזור במשבצת שמשמשת לכינוי המוסב.
   • שונות:
     • ב־Yukaghir וב־Whitesands מ״י לא מופיעים בפסוקיות משועבדות; ב־Avatime כן.
     • ב־Whitesands יש כינויים שמיוחדים שמופיעים רק כינויים מוסבים; באחרות אין.

4. טבעם של משפטי הייחוד. השפות מראות שונות באינטגרציה התחבירית של מ״י: ביוקגיר אין איטגרציה כזאת מעבר לרמת הפסוקית ובשתיים האחרות יש; בסעיף זה נסיון להרחיב את המסגרת התיאורית כדי להכיל אותן, מעבר לבינריות של אינטגרציה:אי־אינטגרציה, בהצעת תת־סוגים נוספים של מ״י, כמו על סקאלה: א. ללא אינטגרציה, ב. כבול ללא אינטגרציה, ג. אינטגרציה רופפת, ד. אינטגרציה.